יש לי סוד, סודונצ'יק
אני לא סובלת ספורט!
זת'ומרת כשאני כבר עושה אין לי בעיה להיות פעילה אבל להקים את עצמי לעשייה....קשה לי מאד
מה גם שאני מאד (מאד מאד) תחרותית וזה לא מוציא ממני את הטוב שבי.
לפני שבועיים התחלתי ללכת.
למה? שאלה טובה
1. הרגשתי כבר יותר מדי כבדה לעצמי. חסרת גמישות ואתלטיות.
2. איפה walk the talk? מטופלים מתייעצים איתי על פעילויות שונות, על שינוי אורחות חיים, לא ייתכן שלא אוכל לעשות בעצמי שינוי.
איך התחלתי?
אראלצ'וק שלי ביקש מתנה ליום ההולדת שעון ספורט, קניתי לו ואז הבנתי שגם לי מתחשק וקניתי לי גם. ומה אני אגיד? עושה ת'עבודה!
בדיוק הבעיטה בתחת שהייתי צריכה. בחיי!
יש לו תצוגה של כל צבעי הקשת, שזהו "הצבע האהוב עליי" ואם הגעתי להגדרת הצעדים היומית הוא מתמלא, ואני מתמלאת נחת על שהצלחתי.
לא האמנתי שאצליח להתמיד. לפעמים אפילו "חטאתי" וממש התחשק לי לצאת.
שמתי לי באוזניות שיעורים אונליין של מורים שאני אוהבת ופשוט הלכתי. גם הלמידה נטמעה טוב יותר כי לא היו לי הסחות דעת.
למה אני מספרת לך את כל זה?
כי החלטתי לפתוח בפייסבוק פינה שבועית (לחיצה כאן תוביל אותך אליו), בה אני משתפת בדברים קטנים וטובים שעשיתי למען הבריאות שלי בשבוע החולף, חגיגה של הצלחה, גם אם היא מינורית, ככה תישאר לי מוטיבציה להמשיך.
מזמינה אותך לשתף את חגיגת ההצלחה האישית שלך.
שלך, מיכל
Commenti