הכ(ק)ול בראש

כמה היא ציפתה לרגע הזה, לבטא שתעלה ויודיעו לה שהיא בהריון. היא לא ציפתה לדרך מלאת מהמורות.

הילה (שם בדוי) היא בחורה צעירה בסוף שנות ה-20, וכשמה כן היא- מלאת נוכחות ממגנטת, מרשימה, אנרגטית, ובעלת חיוך רחב מאוזן לאוזן, כזה שלא מסגיר פרומיל ממה שמתחולל לה בנפש.

ליווי הריון IVF

הילה נכנסה להריון ראשון אחרי מספר סבבים של טיפולי פוריות כאשר הפרוטוקול שלה כלל תמיכה הורמונלית גם במהלך הטרימסטר הראשון. אותו פרוטוקול הביא אתו סימפטומים של בחילות, הקאות, כאבי ראש ועייפות רבה, אך הילה לא נתנה לעצמה לרגע לעצור כי,

איך מתלוננים על משהו שעבדת כל כך קשה למענו?

איך אפשר כאשר נושאים אליך עיניים של הערכה?

איך אפשר לומר על היריון יקר (כלכלית ורגשית) שהוא סיוט?

היא המשיכה להתנהל כרגיל עם חיוך, עם אותה שגרת אימונים אינטנסיבית ועבודה של שעות מרובות. מול הסביבה הקרובה לא הסגירה את מצבה ואת החרדות שמשתוללות.

רק בינה לבין עצמה, וגם לא תמיד, היה קול שביקש להישמע- זה בסדר להיות עצובה, בסדר לבכות, ובסדר לא להתחבר לתקופת ההיריון.

לטיפול היא הגיעה בטרימסטר שני, לא בגלל תלונה, אלא כי היא "רגילה" לתחזק את עצמה. כמו שציינתי, הכול כרגיל- לא מתוך מענה עם צורך, רק מתוך הרגל.

מהר מאד ובאופן מפתיע יש לומר, הילה בחרה לתת אמון במרחב הטיפולי ומיד לשחרר לאוויר העולם את אותו הקול. לא פשוט בכלל בשביל "פריק קונטרול" לטענתה. היא הבינה שהיא רוצה להגיע למצב של חיבור להריון, של עבודה על הפחד מאיבוד הריון ומהלידה עצמה.

המגע הפיזי התאפיין בטכניקה של מגע מלא ועוטף. מגע שיאפשר לה לנוח לתוכו, ומה שקידם אותה יותר מכל היה המרחב שאיפשר לתת לגיטימציה לתחושות.

מטיפול לטיפול הפער בין מה שמוצג כלפי חוץ לבין מה שמתחולל בפנים, הצטמצם. ההשוואה והביקורתיות מול נשים שונות, הריונות שונים, כבר לא היה רלוונטי.

עבדנו על חיבור שלה לעצמה ולעובר. לא מתוך הכרח או כי ככה נהוג, או כדאי שיהיה, אלא מתוך רצון אמיתי שלה להניח את הפחדים בצד וליהנות מהדרך.

השבוע כשראיתי עם הבן שלי, בפעם המאה בערך, את הסרט "הקול בראש". סרט אדיר, מרגש ביותר, עם מסר חשוב לכל גיל, נזכרת בהילה.

לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם כאב כרוני, יודעים שמשהו "לא בדיוק בסדר" איתנו, כאשר אין הסבר חד משמעי למצב ושומעים את הביטוי "הכל בראש שלך". אין יותר מעליב, מקניט, מעצבן, מלשמוע את המשפט הזה.

מבחינתה הכול היה בראש וכשלקול של הפחד והחרדה ניתן מקום מכובד, אותם סימפטומים של הריון כבר הפריעו הרבה פחות.

רוצה לשתף בתגובות מה חשבת על הסיפור של הילה? אשמח לקרוא

ואם יש כאב כרוני או שינוי שבוער בך לעשות, אני מחכה לך בקליניקה שלי, לטיפול שיאצו מותאם אישית. כל מה שצריך זה ליצור איתי קשר בווטסאפ או בטלפון 050-8852052 ונקבע לך תור.

שלך, מיכל