בלאק פריידי: האם זה כמו קפה במקום ארוחה?

משאבים, סיפוק צרכים ובלאק פריידי

בלאק פריידי יכול להיות דוגמה נפלאה להתנהלות היומיומית שלנו עם משאבי הגוף בעידן בו אנו חיים.

בעולם המערבי, שאנו חלק ממנו, רואים יותר ויותר מחלות הנגרמות בעקבות אורח חיים לא מאוזן.

דוגמאות חזקות לקשר ההדוק הן מחלות לב , סוכרת סוג 2, חרדות ודיכאון, סרטן ועוד.

אם נסתכל על מחזוריות החיים בטבע הפשוטות, כיום בשעה 17:00 כבר חשוך.

בעולם "בריא"/"מאוזן", בשעה זו היינו בבית, מורידים הילוך לקראת השינה.

למשל, אם נצא לקמפינג בטבע, בשעות הערב אין לנו מה לחפש בחוץ.

נקים את האוהל, אולי נדבר קצת, נאכל, נלך לישון ונקום עם הזריחה רעננים ליום חדש.

העידן בו אנו חיים כיום לא מאפשר את הפשוט.

יש תאורה בכל מקום- בגני שעשועים, ברחובות, במקומות העבודה...

החושך לא "מאלץ" אותנו לחזור הביתה ולאגור כוחות ליום הבא. אנחנו עובדים עד שעות מאוחרות,

מאוחרות מאד.

זה נכון שהגן/ צהרון של הילדים כן מאלץ אותנו לחזור בשעה 17:00 (ובכלל הילדים נשארים עד שעה מאוחרת כי אנחנו עובדים כל כך הרבה)

אך ברוב המקרים שאני פוגשת, אחרי "ההשכבות" המחשב של העבודה שוב נדלק ואנחנו ממשיכים לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה כי צריך, כי יש דד ליין.

את אותה דוגמה ניתן לראות גם דרך כל השפע מסביבנו, לו אנחנו נחשפים בטלויזיה/ ברשתות החברתיות- תרבות הצריכה.

הכל זמין יותר, קל יותר להשגה, נמצא בלחיצת כפתור- בין אם קניות ביגוד באינטרנט או לחיצה על חימום צלחת במיקרו.

ושלא תבינו לא נכון, אני ממש לא נזיר זן בודהיסטי וגם אני חלק מהעולם, וגם מתרבות הצריכה (שאני לא צריכה)

אבל עם יד על הלב, האם אנחנו זקוקים לכל הרכישות האלו?

אותן רכישות שעליהן אנחנו משלמים בעוד שעות עבודה כדי להשיג עוד ועוד מהשפע?

תנועה בריאה היא הבנת צורך מסוים והתגובה אליו, לדוגמה:

אנחנו עייפים⬅ נלך לישון⬅נקום רעננים

אנחנו רעבים⬅ נאכל מזון⬅נרגיש שובע

(זוכרים את הפוסט שבו כתבתי לכם על השפעת מערכת האדמה ועל תחושת הלאות? זאת אותה מערכת בגוף, אבל מנקודת זווית אחרת),

אבל מה קורה כאשר אנחנו עייפים ובמקום זה אוכלים שוקולד? או במקום להכין ארוחה מזינה שתספק לנו אנרגיה, נשתה קפה עם עוגיות ונעשן סיגריה?

בנקודה זאת יצאנו מאיזון.

יש צורך אך הוא לא באמת נענה, וכשהוא לא מסופק ואנחנו נשארים עם חוסר/ רעב (לא רק פיזיולוגי) תמידי, והפער בין הצורך לסיפוקו הולך וגדל וכאן נוצרת פתלוגיה.

תנועה של צורך וסיפוקו היא תנועה טבעית ובריאה. גם בגוף שלנו יחסי הגומלין בין מערכות האיברים השונות פועלים באותה צורה, אך כאשר אנחנו לא נותנים את המענה הנכון הפער ילך ויגדל עד שבסופו של דבר נגיע למצבים של מחלות כרוניות ואולי עד כדי סכנת חיים.

סוכרת, התקפי לב, חרדות ודיכאון, סוגים שונים של סרטן, כל אלו הן דוגמאות של מחלות שבעבר לא היו כל כך שכיחות והיום מבינים יותר מהו אותו קשר לאורחות החיים שלנו.

אנחנו כל הזמן רעבים למשהו, חסר איזון בין תנועה של יציאה החוצה לחזרה פנימה.

האם אנחנו בכלל ממלאים את משאבי הגוף או פועלים על אדי דלק?

Easier said then done

מודה ומתוודה שכעצמאית קצת יותר קל לי לארגן את הגבולות של עצמי באופנים מסוימים ולדעת מתי זה יותר מדי, מתי העסק משתלט עליי ועל התא המשפחתי.

נשמע קצת מוזר כי הכל בעצם עליי- ניהול העסק, השיווק, הנהלת החשבונות, הפיתוח העסקי והמקצועי וכמובן הטיפול עצמו.

אין לי עובדים, רק אני, אך ההתעסקות באופן תמידי עם מודל השיאצו, עם התלונות שמגיעות בעקבות המחיר שהעולם המערבי שבו אנו חיים גובה מאיתנו, גורם לי לשים לב קצת יותר ולתרגם את המודל לחיים עצמם.

ברגע שניתן מענה נכון לצורך הטבעי המתעורר בגוף, נתמלא במשאבים הדרושים להפקת אנרגיה בגוף ונלמד לשמר את המשאבים האלו, כבר נרגיש יותר טוב.

ובפעם הבאה שנרגיש צורך לקנות משהו מסוים או נכין קפה אני מציעה שנעצור ונחשוב רגע האם אנחנו רעבים ושותים קפה במקום? האם הרכישה עונה לי על צורך הכרחי? מה יגרום לנו להרגיש שובע?

אני מחכה לך בקליניקה שלי, לטיפול שיאצו מותאם אישית. כל מה שצריך זה ליצור איתי קשר בווטסאפ או בטלפון 050-8852052 ונקבע לך תור

שלך, מיכל